NRK לישראלים

בעולם העסקים

פוליטיקלי אינקורקט

בחוץ לארץ, בצפון אמריקה במיוחד, נהוג לומר שלא מדברים לא על פוליטיקה, לא על דת ולא על רמת ההכנסה האישית עם אנשים שאינם חברים או משפחה (וגם אז, לפעמים לא). בארץ, כמובן, זה קצת שונה. כאן, נראה לי שמדברים על פוליטיקה, דת ורמת ההכנסה עם הגננת, הרופא, השכן ממול, וגם עם אנשים שאתה בקשר עסקי איתם.

מה רע בזה? אווירה של משפחה אחת גדולה, לא?

בתחילת דרכי בארץ שאלתי אדם נבון ומצליח מאד מה אני אמור לענות כשלקוחות או קולגות (או, בשנים אלה, מעסיקים פוטנציאליים) מתחילים לדבר על דעות פוליטיות או דתיות או על כל נושא אישי אחר שלא קשור לעסקה שעל הפרק.

הוא הציע שאענה: "סליחה, אבל זה לא נושא שעליו אני חושב שכדאי לדבר עכשיו," או "זה לא נושא שנוח לי לדבר עליו כרגע," או "זה לא קשור לנושא שעל הפרק כעת." או כל נוסח אחר שמעביר את המסר: עד כאן.

אולי כדאי בשלב זה לציין שאותו אדם נבון ומצליח הוא מקנדה ולא מהמזרח התיכון (ולכן המשפטים הנ"ל כולם מתחילים ב"סליחה…").

בכל אופן, אני לא משוכנע ב-100% שהגישה הצפון אמריקאית הטיפוסית (או שמא, הסְטֶרֵאוֹטִיפּ) – המתרכזת בעסקה ושומרת על פרטיות בכל תחום אחר באופן קנאי היא באמת הכי רצינית.

הרי, כולנו יודעים גם האמריקאים שעסקים מתנהלים בפועל בהמון תחומים על בסיס קשר אישי. וכולנו יודעים גם האמריקאים שלפעמים קשרים עסקיים נרקמים דווקא על בסיס תחומי עניין לא קשורים בכלל לעסקה (גולף, חברות באותו בית כנסת, סנפלינג, יכולת לדקלם את הדיאלוג מכל הפרקים של "סיינפלד", וכדומה).

האם דיבורים על נושאים לא קשורים לעסקה (וקצת שנויים במחלוקת) – פוליטיקה, דת, כדורגל, הסרט החדש של טרנטינו תורמים ליחסים עסקיים מוצלחים יותר? או שעדיף לא לערבב עניינים כי פטפוטים על הנושאים החיצוניים האלה רק מסיחים את הדעת גורמים לוויכוחים מיותרים ופוגעים בעסקים?

מודעות פרסומת

יולי 30, 2010 - Posted by | Uncategorized

תגובה אחת »

  1. זה סתם עניין תרבותי. כאשר מדובר בעסקים – ברומא התנהג כרומאי.
    לאחרונה שיניתי את ה"תפקיד" שלי ב-linkedin לצ'יף עם נוצות. זה נשמע לי בזמנו כמו בדיחה על המילה צ'יף בתארים כגון CEO, CTO, COO וכד'. קיבלתי די במיידי תגובה מחבר אמריקאי שאכפת לו, וכתב לי שזה לא פוליטיקלי קורקט להכניס רמיזות לאינדיאנים (סליחה, native americans). מיד החלפתי את שם התפקיד למשהו פחות פוגעני, ולא בגלל שאני מבין מה לעזאזל פוגע במילה צ'יף, אלא בגלל שאני מבין שאי אפשר להתווכח עם אינטרפטציה של אנשים לדברים, שנובעת מהתרבות שבה הם מסתובבים.
    האמריקאים לא מדברים על כסף אחד עם השני (דוגמא: קניתי בית. כמה עלה? זו לא שיחה טיפוסית בקליפורניה). זה לא אומר שהם צודקים, והם לא עושים את זה מתוך מחשבה, זה פשוט קיים אצלם.
    אז הסמול-טוק שלהם נסוב על ספורט נגיד (How about those Mets). מצד שני יש אנשים שהקבוצה שלהם יותר חשובה להם מהנשיא הבא של המדינה. אז למה על ספורט כן, ועל אובמה לא ? סתם עניין של מוסכמה חברתית.
    אגב, גילוי נאות – גם אני מעדיף את הגישה האמריקאית השומרת בקנאות על פרטיות. אבל זה רק עניין של העדפה בעיניי.

    תגובה של איתי | אוגוסט 21, 2010 | הגב


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: