הלקוח תמיד צודק? – חלק ב'

התגובות לבלוג הקודם "ככה יותר טוב" – כאן ובעיקר ב-LinkedIn (כלי נטוורקינג שאני ממליץ עליו בחום) – היו מאד מעניינות, חכמות ומעשירות. תודה לכולם.

היו דעות לכאן ולכאן בעניין עד כמה "הלקוח תמיד צודק". עניין אותי שהתגובות באנגלית, מאמריקאים או מאמריקאים-לשעבר, היו, בגדול, בעד הרעיון הכללי. בעברית היו הרבה יותר הסתייגויות.

ובכן, סיפור אישי.

ככתב שיווקי ועסקי פעם התבקשתי לכתוב חומרים באנגלית לחברה ישראלית בתחום "היי-טקי" מסוים שרצתה להשתתף בתערוכה B2B (ברושור, סלוגנים, פרופיל חברה, דף נתונים, פרופיל מוצר, וכו'). לצורך הכתיבה, עשיתי את המחקר הרגיל שלי על החברה, על התחום העסקי, על קהל הקוראים, וכו'.

הגשתי את התכנים הראשוניים, וקיבלתי תגובה מאד מעניינת. איש השיווק בחברה אמר לי בפנים קמוצות שהביטוי "hands-on service" באנגלית "נשמע כמו מוסך."

כן, באמת. נו? הלקוח תמיד צודק?

הסברתי לו בעדינות שזהו ביטוי מאד מקובל באנגלית, וכולם יבינו במה מדובר, אפילו באירופה. ושזה מתאר את הערך המוסף שהחברה שלו מביאה לשולחן באופן הכי קליט ומהיר. ושהפירוט בעניין בהמשך, ועוד.

לא עזר כלום, הלקוח שלי התעקש. בסדר, ביטוי אחד. לא נורא. הלקוח תמיד צודק, וכו'.

אז הוא התחיל לזהות כמה וכמה מטבעות לשון מאד בסיסיים שהוא רצה להוריד מהטקסט, וכמה מילים פשוטות שנראו בעיניו כקשות מדי.

חשבתי שהוא מוריד את רמת התכנים בגלל מגבלות הבנתו באנגלית. ואם ככה, אז הלקוח הזה ממש לא צודק מבחינה עסקית, ופוגע באינטרסים של עצמו. אך כל ההסברים שלי בעניין לא הועילו.

אחרי שכתבתי מחדש משהו מאד יפה ותכליתי, במגבלות אוצר המילים ורמת השפה שהוא הציב, פתאום הוא הבהיר את פשר הדברים.

כל החומרים שהוא הזמין ממני היו מיועדים לחברות ובעלי עניין ישראליים בכלל (פרט שהוא השמיט בשיחתנו על קהל היעד…). מסתבר שכל חומרי השיווק, ההסברה, ואפילו האימיילים, שהחברות הישראליות בתחום שלו מחליפים ביניהם בארץ נכתבים באנגלית - לא משנה רמת ההבנה הפרטנית של כל מנהל ומנהל. לכן, הוא הודה, הוא רצה להוריד את הכתיבה לרמה הכי נמוכה שאפשר כדי לוודא שתהיה מובנת לכולם.

אינני יודע אם זה מאשר את התגובות המאד "אמריקאיות" שהלקוח תמיד צודק - אבל תודו שזה סיפור יפה.